משאבים בפיתוח החברה שמחוץ לו אינו שותף משמעותי לעיצובו הנוכחי של הקיבוץ . הניסוח כאן הוא זהיר, משום שעדיין ניתן למצוא ספיחים של התפיסה הקודמת, כמו למשל פעילות התנועה הקיבוצית בקרב תנועות הנוער בארץ ובעולם, במימון המיסוי התנועתי . אך ניתוח השינויים של השנים האחרונות מורה בבירור, כי הנכונות למתן את הצריכה ולוותר עבור צרכי הזולת משיקולים ערכיים, לא רק שאינה משפיעה על עיצוב הקיבוץ, אלא שהיא בעצם אינה עוד חלק מכללי המשחק החדשים . ביטוי נוסף לשינוי זה הוא מיגוון פעילויות כלכליות, שבעבר נמנע הקיבוץ מלעסוק בהן ולמסחר אותן, בין השאר משיקולים ערכיים ) כמו מסחור ענף החינוך, מסחור החגים, השכרת דירות ומבנים בחצר הקיבוץ לכל דורש, ועוד ( , שהיום, עם התחזקות המרכיב הכלכלי, הפכו ללגיטימיות ו"כשרות למהדרין" . אין ספק, כי להתחזקות הממד החומרני בתפיסת העולם הקיבוצית הייתה גם השפעה על תהליך השחיקה של עיקרון העבודה העצמית . עיקרון העבודה העצמית היווה בעיה ברמת היישום לאורך מרבית שנות התנועה הקיבוצית, אך תולדותיה משקפות מאבק רציף, עיקש ו"הירואי" ) שידע לא מעט כישלונות ( בעבודה השכירה . מרכזיות ערך זה נבעה ...
To the book