מאחורי הטענה בדבר כישלון השיטה הסתתרו למעשה מספר טענות שיש לטפל בכל אחת מהן בנפרד . הראשונה הצביעה על העובדה, שלמרות שהקיבוץ כחברה משקיע משאבים רבים ברווחת הפרט ) גם בהשוואה לחברה שמחוץ לקיבוץ ( שביעות הרצון ברמת הפרט נמוכה ביותר . אין בדעתי להיכנס כאן לדיון באם הבעיה והאשם הם בדפוסי ההקצאה, או במערכת ציפיות בתחום הרווחה שהתערערה בעקבות המשבר הכלכלי שעבר על התנועה הקיבוצית . גם בוויכוח איזו שיטת הקצאה אכן "מיטיבה" עם הפרט ) קרי : איזו שיטה היא אכן היעילה ביותר ( , לא אעסוק . ראשית, ברצוני לבחון אם השלכות הדיון בנושא זה וההחלטות שנבעו ממנו,' התרחשו והתייחסו לרמה הטכנית נורמטיבית, או שמא הן השפיעו גם על הרמה הערכית . או במלים אחרות, הכוונה היא לבחון את עוצמת המסקנה בדבר כישלון השיטה . האם היא הוגבלה לביצוע תיקונים בכפוף למערכת הערכים המכוננת, או שמא המסקנה הייתה גורפת וחייבה הסקת מסקנות גם לגבי הרמה הערכית ? המקרה השני מחייב בדיקה יסודית יותר של הטענה . הדיון שקיימנו עד עתה מצביע בבירור על כך, שהשלכות הטענה בדבר כישלון השיטה חרגו מהרמה הטכנית והשפיעו גם על הרמה הערכית . לא תהיה הפרזה ב...
To the book