|
במהלך הסופרבול . בהינתן הסיכון הגדול שבעריכת מבחני טעימה עיוורת בפני קהל עצום בשידור חי בטלוויזיה, אפשר להניח ששליץ מייצרת בירה נהדרת, ברור ? לא בהכרח . שליץ נזקקה רק לבירה בינונית ולהבנה טובה בסטטיסטיקה כדי לדעת שהתחבולה שלה - מילה שאני לא משתמש בה בקלות ‑ ראש, אפילו לא כשמדובר בפרסומות לבירה - כמעט בטוח תעבוד לטובתה . לרוב הבירות בקטגוריה של שליץ יש בערך אותו הטעם . למרבה האירוניה, זו בדיוק העובדה שעליה התבסס מסע הפרסום . נניח ששתיין הבירה הטיפוסי לא יכול להבחין בין שליץ לבאדווייזר, למיקלובּ או למילר . במקרה כזה מבחן טעימה עיוורת בין כל שתי בירות הוא למעשה כמו הטלת מטבע . בממוצע, מחצית מטועמי הבירה יבחרו בשליץ ומחצית יבחרו בבירה שמולה היא מתמודדת . העובדה הזאת לבדה כנראה לא תספיק למסע פרסום יעיל ( “בין כה לא תוכלו להבדיל, אז תשתו כבר שליץ וזהו" ) . ושליץ בהחלט לא היתה רוצה לערוך מבחן כזה בין הלקוחות הנאמנים שלה, כי בערך מחצית מאותם חובבי שליץ היו בוחרים בבירה המתחרה . זה נראה ממש רע כאשר שתייני הבירה שלכאורה מעדיפים את המותג שלך בוחרים בירה מתחרה במבחן טעימה עיוורת - וזה בדיוק מה ששל...
To the book
|

|
|