169 חלק ג׳ : תקופת הדיסקים עופר לוי, ,1994 צילום : שאול גולן, ידיעות אחרונות 071מהפכה של שמחה לא מתחנף, לא מעגל פינות ולא, לא ״ים תיכוני״ . עופר לוי שבר את הדמות של הזמרים הנחמדים של שנות השמונים הזוהרות, מישיר מבט אל המראיינים שלו ולא מוכן לקִטלוג שנועד להקטין אותו, את המוזיקה שלו ואת הקהל שלו . באחד הראיונות הראשונים שלו, ב״המעגל״ המקודש של דן שילון, עופר לוי הימם את המנחה כשדרש להביע את דעתו בנושא תהליך השלום . אם ירצה לדבר על פוליטיקה הוא ידבר . הוא לא ישב בשקט כשמדברים על נושא רציני, שהוא ״לא אמור״ להיות חלק ממנו . כמו שמעריצים קבוצת כדורגל הקלטת הראשונה, "הקלפן" מ - ,1988 היתה מופע דיכאון של להיטים שעיצבו את הדמות שבנה לוי בתחילת דרכו : הגבר שאין לו יותר אישה ואין לו ילדים בגלל משחקי קלפים, הגבר שנמאס לו משקרים, כוכבי המרום שעדים לנו גם היום, הערבית, הטורקית, הטקסטים הקשים . במוזיקת הדיכאון של אז ההימורים נמצאים במרכז, וגם האלכוהול, האישה שעזבה והאהבה שלא מגיעה . נהי משותף לזמרים כמו עופר, אבי ביטר, משה כהן ותמיר גל, שבכו את נשמתם אל אוזנו של המאזין . עופר היה שונה . חנוט בחליפה ...
To the book