147 חלק ב׳ : תקופת הקסטות אהובה עוזרי, "היכן החייל", ,1975 תקליט בהוצאת "גלטון", אוסף ערן ליטוין תמונה ללא זכויות דיגיטליות 841מהפכה של שמחה נזכור את כולם / את יפי הבלורית והתואר״ ) , ״מי שחלם״ ( ״מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם״ ) ורבים אחרים . גם בשיר ״החיטה צומחת שוב״ שכתבה בת קיבוץ בית השיטה דורית צמרת על נפילתם של 11 בני הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, העצב שקט מאוד ומובע דרך דימויים של חקלאות, אדמה ותרבות ההתיישבות העובדת . אפשר להניח כי מי שעולם הדימויים הזה זר לו, לא ידע בהכרח שהשיר מדבר על מות יקרים . גם כשהשירים מושרים בפי זמרות כחווה אלברשטיין ורבקה זוהר, הנוסכות בהם רוח נשית, המילים, המטאפורות והרטוריקה נותרות מאופקות מרגש, ומרמזות על המוות בלי להישיר אליו מבט . בכרם התימנים, חלק אחר של ישראל, כבר בגיל צעיר זיהתה אמה של אהובה עוזרי שלבתה יש ״קול של בכי״, ושלחה אותה לקונן בבתי אבלים . מקוננות מקצועיות היו חלק מהנוף בקהילות רבות של יהדות המזרח, ומילאו בנאמנות את תפקידן לסייע לאבלים לפרוק את הצער והכאב . הילדה אהובה גדלה והקול של הבכי הפך גם לקול של שמחה . היא החלה לכתוב שירים ולהופי...
To the book