ג'ו עמר: "אני מאשים"

65 חלק א׳ : תקופת התקליטים אותם . אבל מאסתי במאבק . לעצמי אמרתי די - המחאה שתישאר בחוץ, בשירים אני מחפש את הנחמה״ . כדי להבין את החשש הגדול לשיר מחאה מזרחית בישראל, צריך ללכת אל שיר המחאה המוקדם, המדויק והקיצוני ביותר שנוצר עד היום במדינת ישראל - לשכת עבודה מאת ג׳ו עמר . ואדי סאליב בוערת בערוץ נחל יבש, המטפס משפלת העיר התחתית של חיפה אל שכונת הדר, נוסדה בסוף המאה ה - 19 שכונת ואדי סאליב . במקור חיו בה ערבים - מוסלמים לצד יהודים שיצאו מחומות חיפה העתיקה והקימו בה את ״ארד אל יהוד״ - אדמת היהודים . בחלוף השנים נטשו את השכונה תושביה היהודים, שעלו לחיות במעלה הכרמל, והיא הפכה כולה ערבית . בתקופת מלחמת העצמאות נטשו תושבי השכונה הערבים את בתיהם, ואלה הפכו ליעד פלישה של עולים, מרביתם יוצאי צפון אפריקה שעזבו את עיירות הפיתוח והמעברות, למרות האיום המפורש של פקידי הסוכנות שהעוזבים לא יוכלו להתקרב ללשכת העבודה . במדיניות מכוונת או ברשלנות, עיריית חיפה בהנהגת אבא חושי הזניחה את ואדי סאליב, שגם ככה נחשבה לאחת השכונות הגרועות בעיר . מהמכתבים של מנהיג השכונה דוד בן הרוש אפשר ללמוד על ההזנחה שסמלה הוא ...  To the book