פרק ו האידיאולוגיה החילונית (ציונות נגד חרדים)

אבל אחד העם התמקד קודם כול בשינוי מצבם התרבותי של היהודים . אחד העם ( אשר גינצברג, 1856 ‑ 1927 ) , היה בר פלוגתא עמוק של הרצל . כותרת הפולמוס הזה ידועה : "צרת היהודים" מול "צרת היהדות" . בעוד שהרצל עסק קודם כול ב"צרת היהודים", אחד העם עסק קודם כול ב"צרת היהדות" . הרצל חשש מכישלון האמנציפציה, אחד העם חשש מהצלחת האמנציפציה . הרצל חשש כי האמנציפציה תיכשל ובעקבות כך אסון יתרחש על היהודים . בהתאם לכך מסקנתו הייתה כי יש להתאים את מצבו המדיני של העם היהודי ולבנות לו מדינה חדשה . אחד העם חשש כי האמנציפציה תצליח ובעקבות כך אסון יתרחש על היהדות . בהתאם לכך מסקנתו הייתה כי יש להתאים את מצבו התרבותי של העם היהודי ולבנות לו תרבות חדשה . הציונות התרבותית, הציונות הרוחנית, שבית מדרשו של אחד העם היה מרכזי בה, השפיעה עמוקות על עיצובו של העם היהודי ועל הישראליות . היא הדגישה את שאיפתה הגדולה של הציונות : לא רק ליצור מדינה יהודית חדשה, אלא ליצור עם יהודי חדש . ראוי להזכיר : אחד העם עוד היה דמות מתונה ביחסו ליהדות הישנה, לעומת אידיאולוגים חילונים כמו יוסף חיים ברנר ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי ( עד לאן הגיעו האי...  To the book