שלמי תודה

שלנו היתה " 999", אבל כותרות אינן אמורות להיות בדיחות פנימיות . גיל סיפר איך אמר הקג"ב לנתן, שנה אחר שנה, שהוא נשכח ונזנח בגולאג, אבל הוא ידע שהוא בשום פנים לא היה לבד . "זהו זה," קרא דיוויד . "הנה הכותרת שלכם . אחרי שבעים וחמש שנה של 'לא עוד', אנחנו חייבים לזכור שכשאתה שייך לעם היהודי, אתה בשום פנים 'לא לבד' . " אנחנו מצדיעים גם לעורך אגדי אחר, ניל קוזודוי מ"מוזאיק", שערך את המסה שלנו מיולי ,2018 "האם יכולים יהודים אמריקאים וישראלים להישאר יחד כעם אחד ? " אתגריו המהורהרים של ניל, בדרכו האופיינית, כמו גם הצעותיו הסגנוניות המעולות, חידדו את חשיבתנו בשלב קריטי של המיזם שלנו, ועזרו לנו בה ‑ בעת להתמקד בנושא הרחב יותר, הדו ‑ שיח, כאשר העלינו ב"מוזאיק" את הצעתנו למועצה יהודית גלובלית . אנו מודים גם לאלה שהגיבו על המאמר . תודה מיוחדת גם לשותפים לכתיבה הקודמים והמעולים של נתן, שטביעות אצבעותיהם האינטלקטואליות מצויות בכל רחבי הספר הזה, השגריר רון דרמר ופרופ' שירה וולוסקי וייס . תודה לסטיב לינדי מה"ג'רוזלם ריפורט" על הרשות לצטט בהרחבה מתוך אחדים ממאמריו הקודמים של נתן, ובייחוד אלה שמתארים את על...  To the book