אחרית דבר: לוח השחמט של ישראל והתפוצות

לתפוצות, מצד זה או זה, איננו שואפים לניצחון . אנחנו מחפשים דרכים להמשיך במסענו המשותף בדו ‑ שיח של אחד ‑ מתוך הבנה שכאשר אנחנו ניצבים בשני הצדדים המנוגדים של סוגיה כלשהי, אנחנו נשארים חלקים של עם אחד . זה קורה פעם אחר פעם . אני מסובב את הלוח בראשי באמצע מחלוקת . אני מנסה להבין את ההיגיון של הצד השני . כמו תלמיד ישיבה טוב אני מבקש את החידוש, את הרעיון החדש ‑ לא כדי להביס את יריבי, אלא כהזדמנות להתקדם כולנו יחד . מובן מאליו שבקהילה יהיו תמיד מתיחויות, יהיה תמיד מאבק . אבל אנחנו רוצים להמשיך במסענו המשותף דרך ההיסטוריה, ואני חש שאני שייך לשני המחנות, לשני הצדדים, לישראל ולתפוצות גם יחד . בה ‑ בעת, עלינו גם לקבל החלטות שונות, לחיות חיים שונים ולמלא תפקידים שונים . תמיכה הדדית אין פירושה דיבור פה אחד . ב ‑ 2003 פרסמתי מאמר בכתב ‑ העת "קומנטרי", "על שנאת יהודים" . ניתחתי את הקשר הבסיסי המשותף לסוגים השונים של אנטישמיות בארצות ובציוויליזציות שונות במרוצת הדורות . ציינתי שהיהודים תמיד עמדו כנגד הזרם . תמיד היינו האחרים, הדיסידנטים התמידיים . היינו מונותיאיסטים בעולם הפגני העתיק והיינו כופרים ל...  To the book