|
|
משום כך, בשנות השבעים, היה קל לי לזהות את העקבות המוכרות של אנטישמיות ברבות מן ההתקפות על ישראל . יצירת הקישור הזה היתה בגדר כפירה . החוכמה המקובלת במערב הכחישה את עצם הרעיון כאילו ביקורת על ישראל יכולה להיות קשורה בדרך כלשהי לאנטישמיות . כל אימת שאני או מישהו אחר הצגנו את הטענה שחלק מההתקפות על ישראל מחזירות לחיים את שנאת היהודים הישנה, הביטו בנו הרבה מנהיגים פוליטיים ואינטלקטואלים כאילו פלטנו איזו מילה גסה . היו גם כמה צעירים יהודים רדיקלים שהתנגדו לטענה הזאת . "אתה פרנואיד," אמרו לי שוב ושוב . "אתה רואה אנטישמיות בכל פינה . אתה מנסה להשתיק ביקורת לגיטימית על ישראל על ידי קישורה לאנטישמיות, שהיא רעה חולה בלי ספק . " לחלופין, "אנחנו לא אנטישמים, אנחנו אנטי ‑ כיבוש . " אמת, חשבתי . אנחנו פרנואידים . רכשנו את הזכות להיות כאלה באלפי שנים של רדיפות . יש כאן מקום לשורת המחץ הישנה של הדיסידנטים הסובייטים, שאולי נלקחה מ"מלכוד ‑ 22" של ג'וזף הלר : "רק מפני שאתה פרנואיד וחושב שרודפים אותך, זה לא אומר שלא רודפים אותך . " הבינותי שאני אצטרך הוכחה משכנעת להצדקת ההקבלות שאני מותח בין אנטישמיות לאנ...
To the book |
|
|