|
|
"בשעה חמש בערך אני מקבלת טלפון מקרובת משפחה שלי", מספרת רותם . "היא אומרת לי שבסיס נחל עוז שרוף כולו, החמ"ל שרוף, לא ברור אם יש בכלל ניצולים . ואני נקרעת לשניים . אני רואה את כל הפצועים הממלאים את המיון ומבינה שעדיין צריך ידיים עובדות, אבל מצד שני אני לא יכולה יותר . השמים נופלים עלי . אני יודעת שאני חייבת ללכת למשפחה, לאחותי, לעזור לה, לראות מה קורה עם האחיינית שלי, הבת שלה" . מנהלת הסיעוד של הטיפול הנמרץ רואה את רותם ומבינה אותה בלי מילים . היא משחררת אותה הביתה, ממילא הדרמה העיקרית בשליטה בשעות האחרונות . ורותם משאירה את הפרטים של שירה במערכת איתור נעדרים, למקרה שימצאו אותה, ונוסעת במהירות שיא לבית של אחותה . רותם מוצאת את אחותה בבית, לא יודעת את נפשה . כבר שעות ארוכות שאין קשר עם שירה, ועם השמועות על הטבח שנעשה בדרום ועל כך שבסיס נחל עוז נשרף כולו, הן בחרדה עמוקה . בלי אוויר . אבא של שירה לא בבית, הוא בדרך לדרום במכונית המשפחתית . הוא החליט לנסוע בעצמו, לבד, לבסיס, ולחפש את הבת שלו . • • • בית החולים סורוקה, מאוחר בערב . הלובי של המיון מלא באנשים . פצועים ממשיכים להגיע, והמשפחות שנ...
To the book |
|
|