|
|
היבטים אומנותיים ביהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת 387 טקסל דן בקבוצה זו תוך הצגת סך הפריטים שנתגלו עד כה בחפירות מסודרות ובסקרים, ויצירת טיפולוגיה המבוססת על סוגי הטביעות והתייחסות לתיארוכן ולשימושן האפשרי ( איור 110 ) . הוא הציע, על סמך הימצאותו של מקבץ הקערות הגדול ביותר מטיפוס זה באתר הפולחן הפגאני ברמת ממרא, כי אלו שימשו ככלים פולחניים, אולי כקערות לערבוב יין ומים בפולחן האל דיוניסוס . בדומה למאגנס, מציע טקסל לתארך את הקערות לסוף המאה השנייה ועד למאה החמישית לסה"נ . הוא מציין כי השימוש בקערות אלו בראשית התקופה הביזנטית אינו מפתיע שכן האוכלוסייה בסביבות ירושלים נשארה פגאנית בעיקרה גם במאה החמישית לסה"נ, זאת על אף שייתכן שימוש בקערות גם בטקסי דת נוצריים ( 186 – 170 : 2007 Taxel ) . בעבר הוצע לזהות את פני הדמויות המתוארות על הקערות עם מדוזה ( 102 : 1991 Mader 1957 : 149 ; Rahmani ) או עם דיוניסוס ( 289 : 2005 Hershkovitz ) . איור 110 : הטיפולוגיה שפרסם איתמר טקסל לעיטורי אפליקה על גבי קערות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת – ביזנטית הקדומה ( בעקבות 1 . Taxel 2007 : Fig ; באדיבות איתמר טק...
To the book |
|
|