|
|
פרק 3 358 הסגנון הפומפיאני הראשון שרווח במאה השנייה לפנה"ס המשיך את המסורת ההלניסטית, ובו הקיר צויר ועוצב בסטוקו כחיקוי של בניית גזית וחיפוי קירות בלוחות שיש וללא תיאורי דמויות . הסגנון הפומפיאני השני, האופייני למאה הראשונה לפנה"ס, מאופיין בהוספת פריטים ארכיטקטוניים לחיקויי בניית הגזית ויצירת מערכים אילוזיוניים ותלת-מימדיים . הסגנון הפומפיאני השלישי, האופייני למחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ, מתאפיין בפנלים גדולים שנצבעים בגוון יחיד, בעיטור שטוח ללא ניסיון לתיאור תלת-מימדי ובאלמנטים ארכיטקטוניים ההופכים לקווים דקים המשמשים מסגרות לציור מרכזי . הסגנון הפומפיאני הרביעי ( עד להתפרצותו של הר הגעש ווזוביוס בשנת 79 לסה"נ ) ממשיך את הסגנון השלישי, אך בתוך הפנלים הגדולים מופיעות תמונות ממוסגרות ( אמבלמה ) עם עיטורי סצנות נופיות ופיגורטיביות . לאחר חורבן העיר פומפיי קיים קושי לעקוב אחר התפתחות ציורי הקיר הרומיים . מוטיבים אומנותיים רבים שאפיינו את הסגנונות הפומפיאניים השונים נשארו ברפרטואר העיטורי למשך מאתיים שנה לפחות . עם זאת, הסכמות, המתודות והקומפוזיציות השתנו והחלה העדפה של ציור דמויות...
To the book |
|
|