טיפוסי מתקני הקבורה מצפון לקו בית גוברין–חברון

קברים ומנהגי קבורה ביהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת 199 בין שתי החברות התבטא, בין היתר, גם בתוכניות האדריכליות של הקברים ובמנהגי קבורה שונים . במהלך התקופה הרומית הקדומה קברו תושבי האזור היהודים את מתיהם במערות קבורה משפחתיות העוקבות אחר תוכנית אדריכלית קבועה הכוללת : מבוא, חזית מעוצבת וחדר קבורה מרכזי אשר בדופנותיו הותקנו כוכי קבורה . החל מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד המאה השנייה לסה"נ נפוץ בקרב חברה זו מנהג הקבורה המשנית וליקוט העצמות לגומחות ליקוט אשר הותקנו בדפנות של חדר הקבורה או בגלוסקמות ( קלונר וזיסו תשס"ג : 15 – 56 ) . לעיתים השפיע מנהג זה גם על התוכנית האדריכלית של מערת הקבורה ונוספו חדרי אצטבאות אשר שימשו כמחסנים לגלוסקמות . לעומת תוכנית אחידה זו, השתמשו תושבי יהודה במהלך התקופה הרומית המאוחרת במגוון טיפוסי קברים, ובעיקר קברי ארגז פשוטים, קברי דו- מקמר וקברי מקמרים . כמו כן נעשה שימוש משני במערות קבורה קדומות או במערות שונות ( למשל מקוואות טהרה ) אשר היו זמינות לשימוש חוזר ללא השקעת משאבים פיננסיים או פיזיים . לא נמצאו עדויות לקבורה משנית במהלך התקופה הרומית המאוחרת באזור הצפו...  To the book