תולדות המחקר

מבוא 14 אבות הכנסייה הנוצרים, שהדגישו וחזרו והדגישו בוויכוחיהם עם היהודים, כי ישראל גלה מאדמתו, מארץ מולדתו . בפיהם זוהי הוכחה ברורה כי אלוהים פנה עורף לזרע אברהם . אולם גם חכמי ישראל מעידים על כך שנכרים ( בעיקר ערבים וסורים ) ירשו את אדמת יהודה ; והמציאות הארכאולוגיות מאשרות אף הן עובדה זו . לדוגמה ישמשו פסילי האלילים מהמאה ה-ג' שנמצאו בבור הקדרים בבית-נתיף, בלב יהודה, וכן כמה תגליות קטנות אחרות . כל זה מוכיח שלא ירושלים בלבד הפכה מושבה רומאית, אלא גם ביהודה כולה התיישבו נוכרים . מטבעות שטבע אדריינוס ברומא בשנים 134 – 138 לסה"נ, לזכר נסיעותיו בהיפרכיות הקיסריות השונות, מראות את דמות "יהודה" המקבלת את פני הקיסר בזבחים . קבוצת ילדים המסובבת אותה מסמלת את היישובים החדשים מיסודו של הקיסר ( אבי-יונה תש"ו : 2 ) . למרות זאת, כמה היבטים אחרים הנוגעים לתקופה הרומית המאוחרת ביהודה נידונו בספרות המחקר . מרבית המחקרים התרכזו בממצאים המעידים על האופי היהודי של האוכלוסייה שהתקיימה באזור דרום יהודה בתקופה זו ( ראו לדוגמה ספראי תשנ"ד ) , ולא עסקו במרחבים שננטשו מתושביהם היהודיים בצפון יהודה ובמרכזה ב...  To the book