פרק יד מדינה עם רוב יהודי מוצק וסוגיית המיעוטים

לרומא נאמנות, ליהודה רווחה, ולשתיהן כבוד מכל מקום, גם כיום, בשנתנו ה ‑ ,75 נראה כי המתחים, התסכול ואי ‑ שביעות הרצון משני צדי המתרס רק הולכים ומתגברים . עם זאת, עדיין לא מאוחר לתקן את המצב ולנסות להגיע לאיזון המתקיים בדרך כלל במדינות דמוקרטיות שבהן חיים מיעוטים אתניים, דתיים ואחרים . ואולם כדי להצליח לתקן באמת, שני הצדדים חייבים לעשות חשבון נפש מעמיק, להכיר ולהודות בטעויות העבר ‑ בלי האשמות ונקמות ‑ ולהמשיך הלאה בדרך טובה יותר . דור העתיד בשני הצדדים בהחלט יכול להגיע לפתרון 282 סביר לסכסוך, אם רק ינקוט ב"שפה של ריפוי פצעים" . בימי גדולתה של האימפריה הרומית הצליח הורדוס, מלך יהודה, להגשים חזון של הרמוניה, שהביא ל ‑ 33 שנות שקט ושגשוג, בהתבסס על מילותיו 283 המפורסמות : "לרומא הנאמנות, ליהודה הרווחה, ולשתיהן הכבוד" . האם ניתן להתוות חזון דומה ביחס לשילוב ערביי ישראל במדינה ? אמנם אצלנו מדובר באזרחים של אותה מדינה ולא ביחסי אימפריה מול נתיניה, אך ייתכן שעל אותו משקל נצליח להגיע ל"למדינת ישראל הנאמנות, לאזרחיה רווחה ושוויון [ בחובות ובזכויות ] ולשניהם ‑ כבוד" . משמעותה של גישה זו היא, מחד ג...  To the book