פרק ז מפעל ההתיישבות בהיבט גיאוגרפי ודמוגרפי

פעולה מדהים בין הס"ט ( ספרדים טהורים ) הוותיקים ו"המערביים" ‑ כך כונו אז הספרדים מצפון אפריקה, בעיקר ממרוקו ‑ לבין "האשכנזים" שהגיעו מרוסיה וממזרח אירופה . 159 מוכרת עוד יותר היא שנת תרל"ח ‑ ,1878 בזכות שירו של יורם טהרלב . אז הוקמה פתח תקוה, המושבה הראשונה . צעד נוסף היה חיזוק היישוב היהודי ביפו, ובעיקר בנייתם של בתים מחוץ לחומות העיר בעבור האוכלוסייה היהודית . מעניין בהקשר זה ללמוד על שיתוף הפעולה באותן שנים בין אהרן שלוש, יוסף ואברהם מויאל, חיים אמזלג, מאיר המבורגר, חיים שמרלינג, אדולף כרמיה, 160 התימנית ועוד . איש מהם לאאלברט כהן, יצחק אסולין, קבוצת "אעלה בתמר" עסק בשאלה מי "אשכנזי" ומי "ספרדי" . מה שעניין אותם היה שכולם יהודים, ולכולם אותה מטרה ‑ ליישב את ארץ אבותיהם . בסיסו הארגוני של מפעל ההתיישבות לטווח הרחוק החל בקונגרס הראשון בבאזל ב ‑ 1897 שבו הוחלט על הקמת בית לאומי . לפיכך, מ ‑ 1882 ועד 1947 וההכרזה על הקמת מדינה ישראל ‑ הקים מפעל ההתיישבות הציוני 284 יישובים, שבהם התגוררו כ ‑ 650 אלף יהודים . דרכי הפעולה של המוסדות הלאומיים, באמצעות המחלקה להתיישבות, ביישוב הארץ מ ‑ 1948 ...  To the book