פרק עשרים: יום אחד בינואר, לילה אחד בפברואר

כיום, מרבית אזרחי ישראל מאוחדים בדעה כי ישראל אינה צריכה להיות מעורבת ברצועת עזה בכל צורה שהיא, לבד מהגנה על גבולותיה מפני חידוש הטרור ברצועה . משימה זו מוטלת כמובן על צה"ל . הרוב המוחלט הזה כלל את ראש הממשלה ואת מרבית השרים וחברי הכנסת של הליכוד, שדחו כל רעיון של התיישבות מחדש ברצועה . אבל כל זה לא עניֵין את הקהל ההזוי שהתכנס באותו ערב בירושלים . בזה אחר זה שיגרו הדוברים סיסמאות מלהיבות אל חלל האולם הענקי, וקצרו מחיאות כפיים רועמות לצד קריאות קרב . הערב הסתיים באווירה של אופוריה ושיכרון ‑ ניצחון . מנהיגי הכנס חתמו על אמנה המודיעה על החזרה לרצועת עזה, ורבים מן המשתתפים בכנס פצחו בשירים ובריקודים ברחבה שלפני הבמה, ובראשם השר המתלהם איתמר בן גביר .    באותו היום, 28 בינואר ,2024 חמישה גברים, שומרי ראשם, עוזריהם ומזכיריהם, הגיעו בחשאי לפריז . היו אלה ראש ממשלת קטאר, שייח' מוחמד בן עבדול רחמן א ‑ תני, ראש הסי ‑ אי ‑ איי, ויליאם ברנס, שר המודיעין המצרי, וראשי המוסד והשב"כ הישראלים . הם התכנסו ליום ארוך של דיונים . המשתתפים הכינו הסכם מסגרת לשחרור חטופים : הפסקת אש של 30 או 45 יום, וחילופ...  To the book