פרק תשעה‑עשר: הזריחה של אמיליה

פרסום הצילומים בתקשורת, יחד עם ההודעה על עוד שתי גופות חטופים שנמצאו במנהרה, עוררו גל מחאה נוסף נגד הממשלה . מאז החילופים האחרונים, שבוצעו בנובמבר, משפחות החטופים וחבריהם מנהלים מסע אינטנסיבי למען שחרור יקיריהם . הם מבקרים בזעם את הממשלה ואת ראש הממשלה על שאינם עושים מספיק להביא לשחרורם של יקיריהם . הם גם מאשימים את מנהיגי המדינה בהקרבת החטופים, ומכריזים כי מדינה שאינה מחזירה את בניה ובנותיה החטופים אינה בעלת זכות קיום ; רובם תובעים לקבל את דרישות חמאס, כולל הפסקת הלחימה ונסיגה מעזה, ובמילים אחרות ‑ להיכנע לחמאס . כמעט כל המחאות, המצעדים, ההפגנות לפני בית ראש הממשלה, שביתות הרעב, הראיונות בכל כלי תקשורת אפשרי בארץ ובחו"ל ‑ הכול מופנה כלפי הממשלה . ברוב תחנות הטלוויזיה והרדיו תומכים הכתבים והמראיינים בדרישותיהם של בני משפחות החטופים . ואילו אותם מומחים שהריעו בהתלהבות כשצה"ל פלש לעזה, מסבירים עכשיו באותה התלהבות שאין סיכוי לנצח במלחמה, וכי ישראל צריכה לשנות את מטרותיה . עם ישראל הוא עם סוער, הפועל לא אחת על פי רגשות ואמוציות, ולא על פי היגיון . הסבל התהומי של החטופים, והמכאוב הצורב של מ...  To the book