פרק שישה‑עשר: אויבים

אחרי 7 באוקטובר חששו ישראל וארצות הברית שבצפון תיפתח חזית שנייה, ושישראל תיאלץ ללחום בשתי חזיתות בו ‑ זמנית . הקורבנות הראשונים של עימות כזה יהיו תושבי הערים, היישובים והקיבוצים הרבים שנמצאים סמוך לגבול . לכן החליט המטה הכללי כי יישובים הנמצאים במרחק של עד חמישה קילומטרים מהגבול יפונו . וכך, בתוך כמה שעות, נותרו יישובים ריקים, נטושים, המטעים והשדות נעזבו, וצי אוטובוסים לקח את מרבית התושבים ‑ כ ‑ 60 אלף נפש ‑ למקומות שהייה זמניים, כגון קיבוצים, בתי מלון ומרכזים קהילתיים . חלק ניכר מ ‑ 360 אלף המגויסים, מליל 7 באוקטובר, הופנו במהירות לגבול הצפון . אחת היחידות שהתייצבה מול חזבאללה היתה שוב גדוד 13 המפורסם של גולני, הפעם עם מפקד חדש וצעיר, סא"ל טל תורגמן . החשש מלחימה בשתי חזיתות היה באוויר, לצד הסכנה של עוד התפרצות מזוינת ועימות גם בגדה המערבית . ב ‑ 8 וב ‑ 9 באוקטובר נתקבלו ידיעות מדאיגות בשירותי המודיעין . לוחמי כוח רדואן, כוח העילית של חזבאללה, חצו את הליטני ותפסו עמדות קרוב לגבול ישראל . זאת יכולה היתה להיות הכנה למתקפה . מקורות נוספים חזרו וטענו בעקשנות כי חזבאללה מתכנן לפתוח חזית מל...  To the book