|
|
"עזה זו מטרה מביכה", אמר ראש הממשלה, דוד בן ‑ גוריון, בישיבת הממשלה שנערכה ב ‑ 29 באוקטובר 1956 . "אנחנו מוכרחים לקחת אותה . זה עומד 1 בשבילנו . אילו הייתי מאמין בנסים, הייתי רוצה שתיבלע בים" . כך בן ‑ גוריון בישיבת הממשלה ההיסטורית ערב מלחמת סיני נגד מצרים . הוא רצה את חצי האי סיני, את מְצָרֵי טיראן ( שארם א ‑ שייח' ) , ואת איי יוטבת וסנפיר שבים סוף . "לא רציתי את עזה", אמר לי בתוקף . מאז 1948 היתה עזה תחת שלטון מצרי, אבל לבן ‑ גוריון לא היתה ברירה ; במלחמה מול מצרים 2 ב ‑ 1956 היה עליו לכבוש אותה . עזה היתה רצועת אדמה צחיחה על שפת הים התיכון, בין מדבר הנגב הישראלי לחצי האי סיני המצרי . היא היתה בסיס פעיל של האויב והיוותה סכנה מתמדת לביטחון ישראל מאז מלחמת העצמאות, כאשר 130 אלף פליטים ערבים מישראל התיישבו במחנות עלובים לאורך הרצועה . עניים, אומללים, הם חלמו על חזרה לבית שנטשו, ובעיקר על נקמה . פליטים רבים החלו להסתנן לשטח ישראל דרך הגבולות הפרוצים, חמקו לתוך כפריהם הנטושים, התגנבו ליישובים יהודיים, גנבו צאן, בקר וציוד, ורצחו אזרחים . נשיא מצרים, גמאל עבד א ‑ נאצר, הקים מתוכם את ...
To the book |
|
|