|
|
האחרון להבריח את נאצ'י מהבית . הבוקסר, מבוהל מהירי הכבד בחוץ, נעלם במהירות . המחבל מוביל אותה בשביל שמחוץ לבית . באוויר כבר ריח כבד של שריפות, ועשן מיתמר לא רחוק ממנה . נילי מבינה שני דברים : היא חטופה, אבל תישאר כנראה בחיים . המחבלים עוברים בין הבתים, שורפים ורוצחים . הדאגה הגדולה שלה היא לאביה, צ'רצ'יל . הוא אמנם כבר בן ,76 אבל היא לא מאמינה שיניח להם לחטוף אותו לעזה . הוא ייאבק ‑ וזה לא ייגמר בטוב . המחבל מאיץ בה לעלות על קלנועית ומסיע אותה לעבר שער הקיבוץ . ברגע שדעתו מוסחת היא מסירה את משקפיה ומחזיקה בהן חזק מתחת לסדין . בשער הקיבוץ הוא מעביר אותה למכונית שישב בה אדם נוסף . היא מבחינה בנחיל האדם שזורם דרך גדר המערכת הפרוצה . נשים, גברים וצעירים, השבאב של עזה שמיהר בריצה פראית לתוך הקיבוץ, לשדוד ולבזוז . כשהמכונית חוצה את השער לכיוון הרצועה, היא מבחינה בטרקטורון של אביה שחוצה את הגבול מכיוון ח'אן יונס לתוך שטח ישראל . ליד השער מעלים על הרכב חטופה נוספת, תמי מצגר מניר עוז . תמי, בת ,78 פצועה בפניה וברגליה . נילי מחבקת אותה . תמי בהלם מוחלט . מפוחדת, נראה שהיא כלל לא מבינה מה קורה סב...
To the book |
|
|