|
|
שכבה צמודה לארון, כאילו חוסמת אותו בגופה . גדעון בדק דופק . היא היתה ללא רוח חיים . הוא הזיז את ליז, פתח את הארון, חיבק את עדי ‑ ומיהר חזרה לממ"ד . היא לא דיברה . לבסוף פלטה רק מילה אחת : תודה ! הם חולצו מהממ"ד לאחר שמונה שעות . שלומי ושחר מתיאס, יחד עם בנם רותם, ניסו לחסום את דלת הכניסה לבית במזרנים ובשולחנות . זה לא הספיק . המחבלים פתחו את הדלת וזרקו פנימה רימון . "איבדתי את היד", לחש שלומי לרותם בן ה ‑ 16 . אלה היו מילותיו האחרונות . מיד לאחר הרימון נכנסו כמה מחבלים וריססו את החדר . שחר, אמו של רותם, נשכבה עליו . היא לא שרדה . הוא ניצל . בשעות הבאות הוא שכב שם, בשקט, מכוסה בדמה של אמו ומתפלל לאלוהים שלא ימצאו אותו . "ההורים מתו . סליחה", כתב לשאר בני המשפחה . המחבלים חזרו והציתו את הבית . רותם הצליח להימלט ולהסתתר בקיבוץ . רק לקראת ערב חולץ בידי חיילי צה"ל . ניר כספי ‑ סולטן הגיעה לחולית בעקבות בעלה, אדם, בנם של רונית ורולאן סולטן . עם תחילת הירי הרקטי הם הסתגרו בממ"ד, מתחילים לשמוע צרורות ירי קרובים וצעקות בערבית . אדם שאל את אמו אם אצלם שקט . "ממש לא", היא ענתה . בשעה ...
To the book |
|
|