פרק י שוב כניסה

"כולם להתכונן לעלות לרכבים ! " צעק ליאור . איזה רכבים ? יש כאן לפחות עשרים כאלה, חשבתי . "איזה, נו באמת ? " צעק אלון בדיוק את מה שעבר לי בראש . "כולם להישאר צמודים, לא להתפזר, חברים," ביקש מלר . "בינתיים מספרי ברזל להתפקד . " אני שמונה בכניסה הזאת, זכרתי . בזמן שהמתנתי שהמספר שלי יוכרז, נעמד לידי אדם שלא ראיתי לפני כן ומשך את תשומת לבי . מהצוות הוא לא, זה בטוח, חשבתי . היה לו זקן ארוך לבן, וכיפה נחה על ראשו . מעל המדים שלבש מעט ברישול הונח אפוד קרמי בלבד, בלי וסט, ומעליו רצועה שחורה שהחזיקה את הנשק שהונח מאחורי גבו . לרגע זה נראה כאילו מלאך זרק על עצמו מדים והחליט לעמוד איתנו בשביל להעביר את הזמן . בהיתי בו עד שפגשתי את עיניו . הן היו טובות, כאלה שמסתכלות עליך ומחבקות במבט . "שלום . . . " "שלום," הוא ענה במחוות ראש ובחיוך . "מה שלומך ? " "בסדר גמור, תודה," חייכתי בחזרה . "מי אדוני ? אתה מילואימניק ? " לא היה לי הסבר אחר להופעה שלו . "לא ממש," הוא ענה במבוכה . "אז מה . . . " העברתי את ידַי על הפנים, רומז לזקן שלו . הוא הסתכל עלי בעיניים שיודעות ולא ענה . בזמן ששתק בצבצו מתחת לאפוד שלו ד...  To the book