|
"בחטיבה הודיעו עכשיו בקשר שהנגלה הבאה החוצה לא תצא בשעתיים הקרובות," הסביר מלר . "מבחינתי, כל דקה שאנחנו פה היא בזבוז זמן . " "אפשר לברר, יש לי חבר בניוד של החטיבה," השיב אבידן והחווה לעבר מכשיר הטלפון המוצפן של מלר . "אבל אני לא מתחייב לכלום ! " הוא הוסיף בקריצה . מלר הניח בידיו את המכשיר ועצר לרגע לפני ששחרר . "יש לך שיחה אחת, בלי שטויות, בהצלחה . " הוא הצהיר וחייך חיוך לא אופייני . התמקמנו על סוללת החול, שהיה לח ונעים . שקי שינה ושמיכות התפזרו ברגע, והמוד המבצעי שהיינו בו עד לפני שעה וחצי נעלם לגמרי . שקט יחסי שרר מסביב והופר רק בצעקות עמומות של חיילים במרחק, צליל מונוטוני שהקל עלינו להירדם . העיניים החלו להיעצם . 2009 . 1 . ,12 יום שני, 15 : ,12 המגנן רעש אדיר של טטרה הפר את השלווה . "קומו, קומו ! " דחק בנו ליאור . "היינו פה ! " זוגות עיניים בצבצו מתוך שק"שים ושמיכות מאולתרות, וביניהם הבחנתי בת"ש שנאבק לקום . הוא נראה כמו מומיה בתוך השק"ש שהתעטף בו, כשידיו צמודות לצדי גופו . רק הראש בלט החוצה, ועדשות המשקפיים שלו היו מלאות בלחות . אבידן, לעומתו, כבר ניער את השמיכה שהשתמש בה וניסה ל...
To the book
|

|
|