פרק ה שהייה

עשר דקות נוספות חלפו . הן נראו כמו נצח . לפי הדיווחים בקשר הפנימי, הבנו שהרוש לא מפסיק לתזז עם האמצעי בין החוליה של חמאס עם ארבעת התצפיתנים ‑ שבשלב הזה כבר הופללה ‑ לאישה עם התינוק במבנה הסמוך . "הם עדיין עם הסגירת מעגל אש המזוינת הזאת ? " שאל ביגי בעמדה שלנו וקשקש צורות לא ברורות בחול . השמש עמדה בשמים . הים מימין, כחול ורגוע . מי שלא האזין לקשר בשעה ומשהו האחרונות לא היה יכול לדעת מה קורה שלוש מאות מטר מאיתנו . מעניין מה נשמע בבית בישראל, חשבתי . במצב רגיל היינו מורידים עכשיו חולצה ורצים אל החוף . ההורים בטח מתים מדאגה . "מלר," הרוש פנה אליו מעט בדרמטיות ויכולנו לשמוע אותו בקשר הפנימי . "אני לא רואה אותה פתאום," הוא אמר והשתהה לכמה שניות . "מה זאת אומרת ? " שאל מלר . "היא עזבה את החלון לפני חצי דקה, נו, לא רואה אותה . " "דרדר ! " מלר עלה מיד בקשר . "קבל, אין קשר עין עם הבלתי מעורבת . " "קיבלתי," הטייס ענה בפסקנות . "מה אתה רואה שם ? " שאל דביר בקשר הפנימי . "היא עולה לגג ! אני רואה אותה עם התינוק על הגג, מתרחקת מהם ! " אמר פתאום הרוש והבין את המשמעות . הגג היה רחב ואִפשר לה להתרחק מה...  To the book