גליון כ"ד

ה ב ח נ ו ת והנה אנחנו מתקרבים גם לועידת ההסתדרות . לכאורה היתה צריכה ועידה זו להרים את קרן התנועה הקבוצית, כי הרי אין לך שעה מוכשרה יותר מזו, גם במובן הפסיכולוגי וגם מצד ההכרח האוביקטיבי, כי הרי כלו כל הקצין וישנה רק דרך זו של חיי­םגופים בצותא חדא, בעבודה בעיר, כמושבה ושק החקלאי . ידוע כבר לכלם, כי כל המחפש עסקים טובים בעבודה לא ימצאם, ואם ככה, למה הבדידות הזו המתבדרת לכל אורך הקו ? והאם לא ברור עתה לכלם גם זאת, כי נחוץ לנגד יותר את הרצון החלוצי בן­ההכרה, כי אחרת לא נכבוש שום עמדה חדשה . ואם בכל זאת לא תעלה השאלה הזאת על שלחן הועידה, הרי זה לא מתוך שכל הדברים מסודרים, אלא להפך, מתוך חולשה, מפגי אותו חסר האמונה שהשתרר עתה במחנה, ושקשה לגבור עליו . והחלשה הזאת לא מחוצה לנו, אלא בקרבנו היא . על התנועה הקבוצית עברו שנות­נםיון קשים . המצב בגדוד, אשר בהרבה מקומות בגולה ראו אותו באת הקבוץ 1 המגובש היחידי בארץ, אשר באמת רכז בזמן הראשון מסביבו תנועה חלוצית מסורה ­ המצב בתוכו לא הוסיף כח לתנועה, לא לנו כאן ולא לחברינו בחוץ­לארץ . כלנו כאבנו את כאב הגדוד המתפרק לחלקיו הודות לתעמולת ההתכחשות שהתנ...  To the book