|
לשנה הרביעית חגנו זה שאנו חוגגים בשנה זו, לא חוגגים אותו עוד לשם פוסומא נוסא ולא להראות את הגודל והיקר . אלא ^ חג פנימי הוא לנו, עם חשבונות פנים בחיי חברתנו עם חשבונות חייהכלכלה שלנו ועם חשבונות חנוך הדור החדש בתוכנו . הצעד הראשון שצעדנו על אדמה זו ובדרכנו זו היה הקל שבצעדים אשר צעדנו עד עכשו . וקלים הם לאין שעור כל הצעדים יתד עד הנה מול אלה אשר עלינו עוד לצעוד במןזר הארוך לאין גבול . אם קשה היתה המלחמה בעד כברת הארץ ובעד רכישת מכשירי העבודה, אבל מה קלה היתה לעומת המלחמה הפנימית לרכישת האדם, גם זה היושב בתוכנו, לעצם היצירה שלנו . הרי משאת נפשנו היתה תמיד, והיא עוד מעמיקה להיות ועוד מרחיבה לדרוש, שהאדם החי ופועל בתוכנו לא יהיה מנוהל ולא מונהג, אלא בעל הרצון הער והפעיל, המכון והמרכז את כחו, את מרצו ואת כשרונותיו לאותה היצירה שכלנו יחד השח נ ו את ראשנו לקראתה בכדי להטילה על שכמנו" לא לבטול רצונות לשם הקמת איזו יצירה מכנית הספנו, ולא לצדקות ולא לנזירות דרשנו, אלא לעשיר ולגדול ולנרהב מאלה היו נתונים מאויינו . םאויינו היו לצרוף הכתות, הכתות החפשיים, הרצונות והנטיות החפשיות היודעות לחשב את ...
To the book
|

|
|