|
|
בדרשות דתיות ומשכו בעיקר נשים מבוגרות . התכנים הנלמדים היו דתיים וכוונו לחיזוק דתיות הנשים דרך קיום מצוות האסלאם . עם תום יישום תוכנית האתג"ר בכפר הצטרפו גם הנשים הצעירות שהשתתפו בה לשיעורי הדת . הן ראו בשיעורים אלו הזדמנות לצאת מהבית ולהיפגש עם נשים אחרות . מכאן שתוכנית האתג"ר, שהייתה הסביבה הלימודית הראשונה שגרמה לנשות הכפר לצאת מביתן, פתחה לפניהן אופקי למידה חדשים, ודוגמה להם היא שיעורי הדת במסגד הכפר . הביקוש ההולך וגובר לשיעורי הדת דחף את השיח'ה לגוון את התכנים הנלמדים, והיא עשתה זאת לפי בקשת הנשים . היא הזמינה שיח'ות מכפרים סמוכים, בהן השיח'ה מייסאא, כדי להעשיר את הידע של נשות הכפר בתחום הדת, החינוך וההורות . כך החלו להתפתח במסגד יוזמות לשיעורי העשרה בתחומי הדת והחינוך וכן בנושאים מגוונים הקשורים במשפחה המוסלמית . השיעורים משכו את הנשים, והמסגד הפך למוקד מפגש חברתי ולימודי עבורן . במחקר זה עקבתי אחרי החוויות הלימודיות והחברתיות של הנשים שהשתתפו בתוכנית במסגד בכפר שמס . התמקדתי בשאלות אלה : מהם המסרים והתפיסות שהציגו השיח'ות בשיעורי הדת במסגד ? כיצד תפסו הנשים את המסרים האלה ? וכי...
To the book |
|
|