|
מאבק מתמיד בין הרצון העז להתקבל ולאמץ את התרבות והזהות הדומיננטיות ובין הרצון לשמר את הזהות והערכים המסורתיים . חוויות סובייקטיביות וקבוצתיות של אפליה משפיעות על רווחת הפרט ורווחת הקהילה, והן תועדו במחקרים על הגירה ( למשל, 2004 , . Liebkind et al ) . הקהילה האתיופית בישראל היא קהילה קטנה יחסית, פחות מ‑‑ ,150,000 והיא מתאפיינת לעיתים קרובות במשאבים כלכליים וחברתיים‑‑תרבותיים מוגבלים ובייצוג מוגבל בתרבות הישראלית . בעשור האחרון יותר ויותר נציגים מהקהילה משתלבים במרכז החברה הישראלית, בהם חברי כנסת, שדרי טלוויזיה, סטודנטים באוניברסיטאות, זמרים ועורכי דין . דור המהגרים המבוגרים מתקשה תמיד להיטמע בחברה החדשה, ולעיתים קרובות נכשל בכך, אולם כל ההורים מקווים שילדיהם ישתלבו היטב ויזכו לחיים טובים יותר בעקבות ההגירה . עם זאת, ילדים צעירים נתקלים לא פעם בקשיים רבים במערכת החינוך . הילד המהגר המגיע לבית הספר בפעם הראשונה, מגלה תרבות זרה ובלתי‑‑מתפשרת . בד בבד המוכנות שלו לבית הספר בהשוואה למוכנותם של הילדים בחברה הקולטת מוגבלת בכל הנוגע הן לשפה החדשה והלא‑‑מוכרת הנהוגה בבית הספר, הן להיבטים הקשורים...
To the book
|

|
|