|
|
ישראל גרשוני 56 טהורה", לוטפי אל‑‑סיד כתב בפתח ספר הזיכרונות האישיים שלו, "משפחה שלא ידעה אלא את המולדת המצרית ( אל‑‑וטן אל‑‑מצרי ) , שלא התגאתה אלא במצריות ( אל‑‑מצריה ) , ושלא ראתה את השתייכותה אלא למצרים ( מצר ) בלבד ; מצרים זו הארץ הטובה שהציוויליזציה האנושית התפתחה בה בימי הקדם, שלה עושר טבעי ומכובדות עתיקת יומין המבטיחים לה קדמה ותהילה" . [ 2 ] בעת לידתו של לוטפי אל‑‑סיד אוכלוסיית הכפר ברקין לא עלתה על מאה תושבים . כשמונים שנה לאחר מכן, בעת פרסום חיבור הזיכרונות שלו ב‑‑ ,1950 אוכלוסיית הכפר צמחה וגדלה לכאלף תושבים . לוטפי תיאר את תושבי הכפר, שבו נולד וגדל כילד, בחיבה מודגשת כ"חקלאים מיומנים ומנוסים שנודעו ביחסם הרציני לעבודתם, במרץ שופע וביושרה תמימה" . בשפתם היום יומית הם הגו את האות "כף" כ"ג'ף" ואת האות "ג'ים" כמעין "קים", ועגה זאת נעשתה לסימן היכר לזהותם כמו גם לתג הזהות של כל תושבי מחוז אל‑‑סנבלאוין . כדרך להזדהות עמם, לוטפי ציין כי "הלהג הזה מצוי בעגת לשוני שלי עד היום הזה" . [ 3 ] לוטפי נולד למשפחה של אליטה כפרית מקומית שהנהיגה את הכפר הקטן במאה ה‑‑ 19 . אביו, אבו עלי אל‑‑ס...
To the book |
|
|