פתח דבר

ישראל גרשוני 20 של ארצו . זאת, לאורך פרק זמן מרשים של ששת העשורים הראשונים של המאה ה‑‑ 20 ואף מעבר להם, לאחר מותו . האינטליגנציה המצרית על כל גווניה נזקקה, שוב ושוב, לקולו ולדעתו בתחומי דיון שונים שעלו על סדר היום הציבורי והשראתו הגדולה והמתמדת ניכרה בהם היטב . הוא עיצב מסגרות חשיבה רציונליות והומניסטיות והציב אמות מידה מוסריות שכמעט כל הוגי הדעות, גברים או נשים, חייבים היו להתייחס אליהן ולהתמודד עמן . מיתוגו של לוטפי כאינטלקטואל ציבורי מעורב הולם את מושג ה"אינטלקטואל האורגני" של אנטוניו גרמשי, [ 1 ] או את "האינטלקטואל המתריס", הנושא מעמדה אופוזיציונית ביקורתית מובהקת את האמת אל מול הכוח וכנגדו, בניסוחהם של זִ'ילִיֶן בנדה, פיליפ ריף, ג' . פ . נטל ואדוארד סעיד . [ 2 ] במובנים אחדים גם "המודל" של ישעיה ברלין לגבי הגותם ופעולתם האופוזיציונית של האינטלקטואלים הרוסים במאה ה‑‑ ,19 במיוחד אלכסנדר הרצן ולב טולסטוי, תאם את הלך הרוח ודפוס ההתנהגות של האינטלקטואל המצרי . [ 3 ] לוטפי ודאי היה שייך לטיפוס של אינטלקטואל פעיל מאוד, מעורב במחשבה ובמעשה במרחב הציבורי, הוגה דעות מוכיח בשער, מזהיר, מתריס...  To the book