|
|
אותם ולתכנן את פעילותם בהתאם ( ארזי ונמר-פורסטנברג, 2020 ; שר וארזי, 2016 ) . היא כוללת שלושה נדבכים מרכזיים : תכנון, מדידה ולמידה, המיושמים בתהליך מעגלי וספירלי . את החשיבה התוצאתית אפשר ליישם בארבע זירות הפעילות המתקיימות במערכת שירותי הרווחה : ניהול המקרה ( פרט / משפחה / קהילה ) , תוכניות התערבות מובנות, מדיניות ההתערבות עבור אוכלוסיות יעד שיש להן מאפיינים וצרכים משותפים ומהלכים ברובד הארגוני, המערכתי והבין-מערכתי . ארבע זירות אלו מצויות בקשרי גומלין ולכן חשובים השפה האחידה והעקרונות המשותפים שיסייעו בדיאלוג שמתקיים ביניהן . בשנים האחרונות הולכת וגוברת הדרישה, הן מתוך הפרופסיה והן מחוצה לה ( באמצעות דרישות פורמליות של הממשלה, גורמי המימון, הפיקוח והבקרה ואף מהציבור הרחב ) , לפתח בשירותים החברתיים את התפיסה, המנגנונים והתשתיות לתכנון ההתערבות, לנטר את יישומה ולהעריך באופן שוטף את תוצאותיה ( ארזי ונמר-פורסטנברג, 2018 ; שר וארזי, 2017 ) . כך נקבע גם בהחלטת ממשלה מס' 489 העוסקת במדיניות ממשלתית למדידה והערכה בשירותים חברתיים שבמיקור חוץ . בהחלטה מודגש שכדי לשפר את איכות השירותים החברתיי...
To the book |
|
|