|
|
המוזות בחדר האנליזה 158 בשירה ובציור המוזות מופיעות כדמויות אלוהיות מזמרות ורוקדות בטבע . אולם, כמו הרבה תופעות אלוהיות אחרות, הן תורבתו ומוסדו במהלך ההיסטוריה . התרבות ביקשה לשמר את המפגש החד‑‑פעמי עם המוזות באמצעות פיתוח מיומנויות, טכניקות אמנותיות נרכשות ; היא בייתה אותן, הכניסה אותן ממקומות הפולחן בטבע למקדשים וניכסה אותן למוסדות העיר והמדינה . ביוון הקימו למוזות מקדשים ושם ערכו לכבודן פסטיבלים של שירה . הן קיבלו צביון פוליטי כישויות אלוהיות, המשרות על העיר הרמוניה אזרחית . מאוחר יותר הוקמו מקדשים חדשים מיוחדים למוזות ; מקדש כזה נקרא מוזיאון, בית המוזות . המוזיאון הראשון מסוגו היה באלכסנדריה ; הוא תיפקד כהיכל לימוד ומחקר שבו שכנו משוררים ופילוסופים יחדיו ושימרו את יצירות הרוח הכתובות . המוזיאון הפך לספרייה, ורק מהרנסנס החל לתפקד כמו המוזיאון של ימינו - בית אוצר של אוספי תרבות ואמנות, ומקום המאכלס אובייקטים חזותיים . בימינו, תהליך תִרבות המוזות בא לידי ביטוי בשפע סדנאות היצירה והכתיבה למיניהן ובאפשרות להפוך את המוזה למצרך השווה לכל נפש . אבל בעולם היווני הארכאי לא כל אחד היה יכול לי...
To the book |
|
|