|
|
על התיבהו על ייירה ועל השראה 60 אהובה : לא יגדל אותו באותו אופן . . . דויד : יגדל אותו אחרת, נכון . כאשר אני כותב יש לי ידיעה שאני נמצא בעולם שיצרתי ממש מכלום, כמעט מאפס, ועכשיו הוא חי . אהובה : אתה יוצר עולם יש מאין . דויד : כן, הוא חי ויש בו תהליך אורגני . הטוטליות הזאת, יש בה מתיקות שאין בשום דבר אחר בחיים . לפעמים אני חושד שבגלל המתיקות הזאת של יצירת דבר טוטלי אנשים מוכנים להשקיע מאמצים אדירים של חמש שנים של כתיבה, של אין יום ואין לילה ואין חופש ושבת וחג, הם נהיים מכורים לאנדורפין שמופרש במוח, שהוא אנדורפין הטוטליות . אהובה : טוטליות כהתמסרות ? דויד : כן - כל דבר שקורה, אני אחשוב למי הוא מתאים בספר . אהובה : זו אולי ההנאה בלהשתחרר מעצמך . דויד : כן, כן . אהובה : לפעמים אני מרגישה שזו הנאה שהרבה אנשים איבדו . דויד : אבל אנחנו יכולים לזכות בה כשאנחנו קוראים ספר שמפעיל אותנו, כשפתאום נכנסת לחיינו איזה דמות שהיא מרובת רבדים והיא מקרינה לתוך החיים שלנו משהו שאולי שכחנו, אופציה אחרת שלנו, חיים אחרים או עולם אחר . אהובה : התיאור שלך גרם לי לחשוב על ההבדל בין השראה אהובה ברבן טרבח ע החופר ...
To the book |
|
|