|
|
226 אורית יושינסקי אך ורק משועבדים לשיח ולתפקידם בו או שהם עובדים בעקבות האיווי שלהם . בנוסף לכך, הוא ממשיך לעסוק באמת וממליץ לאנליטיקאים לחשוד במסמנים שמתיימרים לציין את האמת כולה . בפרק זה אמת היא עניין שיש להיזהר בו ( ומפניו ) , מה שנאמר למחצה וגובל בשתיקה . לא באמת רוצים לדעת את האמת, את האמת ה"טהורה", כי היא עלולה להיות אלימה, להוביל לאלימות או להפוך סדרי עולם ולשבש את הסדר באופן בלתי נסבל . אבל מי אמר שהאמת הזו היא האמת הטהורה, האולטימטיבית ? כמו שנראה בהמשך, בעקבות הדיון בסיפור המופיע ב קריטיקון של בלטסר גרסיאן, האמת שעומדת ללדת אמת טהורה ממנה היא גם מבהילה ( לא באמת רוצים לדעת את האמת על עצמנו או על אחרים ) וגם כזו שכדאי לחשוד בה . קורטוב של בושה לרוטב . "זה בלתי רגיל למות מבושה" ( 209 ) , בוודאי לא בתקופה זו שבה כל מה שאמור להיות דיסקרטי ושייך לסובייקט נחשף במדיה וברשתות החברתיות וההתענגות מופיעה ללא בושה, ללא גבול וללא אחר . האחר, כמו שאומר לאקאן ב"אנליטיקון" ( ראו כאן וכן עמ' 240 ) , הוא המשטר של חברת הראווה שצופה בסטודנטים המתענגים שמשחקים לפניו בעודם מחפשים אחר אדונים שאשמ...
To the book |
|
|