|
|
127 לקרוא את סמינר 17 של לאקאן סיפוק מתמיד . מה שההיסטרית חושפת הוא שמסמן האדון מסורס או משוסע - הוא לא מייצג מספיק את הסובייקט . אבל נראה שבהתקוממות הזו יש גם התענגות ואפשרות להשתוקק תמיד למשהו אחר, שאינו "זה" . כך ההיסטרית מתענגת על חוסר הסיפוק . נראה גם שהדרך הזו של שביתה מעניקה כוח ומייחסת כוח לאחר שביחס אליו שובתים . במובן זה, ההיסטרית מחפשת אדון - אדון מסורס, "חייל-לשעבר" ( 108 ) , שיש לו כוח סמלי . בשביתה כזו, שכוללת סירוב מתמיד לכל מסמן או פונקציה שמוצעים על ידי האחר, ישנה גם ציפייה מהאחר שיספק את המסמן המתאים . יחד עם זאת, ללא שיח היסטרי אפשר להתדרדר לשיח אדון שבו כבר לא חוקרים, מטילים ספק ושואלים שאלות . בתלונתה או בביקורתה ההיסטרית מוציאה לאור את ההתענגות הנסתרת של האדון ועושה אידיאליזציה לאב המסורס ( 107 - 108 ) . היא מחוררת את שיח האדון וחושפת את היחסיות של הידע והאמת . דורה ואביה . אביה של דורה עובר אידיאליזציה על ידה . כוחו הסמלי של האב נובע בדיוק מאין-האונות שלו ( 108 ) . בעקבות טענתה של זופנצ'יץ', שתלונת ההיסטרית נוגעת לחולשתו של אדון ששקוע 100 אפשר לומר שבדמותו של אבי...
To the book |
|
|