הקדמה

8 אורי ורטמן האפשרויות . ובכן, בדרך כלל זה נכון - צריך לאפשר לאדם ולחברה לנסות אפשרויות שונות כדי להגיע למציאות אופטימלית . נראה שאחרי שנים של מלחמה מתעורר צורך ב"שלום", ואחרי שהארץ שוקטת ארבעים שנה מתעורר צורך בעימות . גם ביחסי האדם – מדינה נבחנה כמעט כל אפשרות תיאורטית - תפיסת האדם במרכז, מול דמוקרטיה ושיטות פשיסטיות נוסח דיקטטורה וקומוניזם . האפשרויות האלה מצויות במבנה הנפשי של הפרט שזקוק להן . נכון לתקופה הנוכחית, נראה שקוביית האפשרויות האלה מסתדרת היטב כשהדמוקרטיה במדינה מאפשרת דיקטטורה במקומות עבודה וקומוניזם במשקי הבית . ואיזה מקום תופסת "האידיאולוגיה" או השקפת העולם של הפרט ? האם ברבות השנים הישראלים אכן שינו את השקפת עולמם ? האם זו הסיבה לשינוי בפופולריות של מפלגת העבודה לדורותיה ? המחקר המתואר בספרו של ורטמן הוא מסוג השיח שמקדם המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל ( ICGS ) . אנחנו מרבים לחוות דעה בנושאים מגוונים, או שמא נכון יותר - אנחנו מצופים ואפילו נדרשים להביע את דעתנו בנושאים מגוונים, שבעינינו יותר מדי מהם הרי גורל . אלא שללא מידע עובדתי, בסיסי, דעותינו לא באמת חשובות, ואולי הן ר...  To the book