|
|
12 חנוך בן פזי "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך . להשקות צמאי חסדך" . מוצאי שבת, פרשת וירא תשנ"ה, ביקשו מלאכי המרום המלווים את השיירה, שיהיו רחמי שמים מתגוללים על ישראל . וביקשו שיפתחו השערים, וביקשו לטהר את הלב, ששבעת להתעדן באהבה וביראה . דממה ירדה על הרחוב . והנערים והנערות יצאו לשבת ביחד, להדליק נרות ולשיר . והיה נדמה ששבעה הימים יעדנו את החברה הישראלית, ויזכירו את המשותף, ויזמינו את חשבון הנפש, ואת האפשרות לבנות מחדש . וכשאני כותב את המשפטים הללו מקץ חצי יובל אני תוהה : האם משהו מן התקווה הזאת זכה להתממש ? הרבה מאד קרה מאז . החברה הישראלית השתנתה מאד . כאילו כוחות גדולים הניעו את האדמה וערערו את היסודות, ואיפשרו לצמחים חדשים לנבוט ולצמוח . אבל בו בזמן הזמינו גם את הכעס, הגסות, השנאה ולשון הרע - למצוא להם נתיבים אל זירת המפגש והשיחה של החברה הישראלית . הספר הזה נכתב ונזנח כל כך הרבה פעמים, שקשה היה להאמין שבסופו של דבר ימצא את מקומו אל הדפוס . הספר הזה מלווה אותי מתחת ומעל להרבה עשייה אחרת, ונמצא שם וממתין לזמן שלו . ואני רוצה להאמין לו שהגיע זמנו . שלושה זיכרונות מלווים את כתיבת ה...
To the book |
|
|