|
230 יצחק בנימיני במסגרת גדמריות ה"הרמנויטיקה הפילוסופית" - מתחסן ככל שיהיה הביטוי בביטחונו המושגי, שעדיין מהדהד את זחיחותה של אידיאת המושג ופחות את המושג המסכן עצמו, אבל גם הוא טיפ טיפונת כזה במרחבי מדעי המוחלט ההגליאניים . זו פרספקטיבה המשליכה את יהבה על קונספציה מסוימת מאוד, משליכה את איוויה-עד-כדי-הווייתה כהכלה אין-סופית : סדר ה- reconciliation של צורות שונות של קראנות וכתבנות שמנותבים לבסוף להנסחה אוניברסלית כוללנית של מודל על אודות הוויית ה"מילה" . אם כן, נקודת המבט הזו משליכה את יהבה על קונספציית הפלורליזם ההומניסטי - הרחק מהמדע וסטראוטיפ האובייקטיביות - של ה"מעגל ההרמנויטי" של ההבנה או של הרחבת מעגליות ההבנה עד לצורה דיאלוגית של מיזוג אופקים . כריסטוס זוכה כך ולנוכח רליגיוזיות האהבה ( המצמצמת רק במובן הטכני של reduction , אך במישור היחידני היא מעצימה מתוך הרחבתה הדתית לקבל את הרע באשר הוא רע - בתור אהוב, כנגד צורות אהבה חסרות-הנסחה כלשהי מתחת לשמיכת האוהבים ) באשרור היחס שבין האני לאחר ( לפני, תוך כדי ואחרי הצמצום שלהם לאני ואחר ) ובין הסובייקט לאובייקט ( כנ"ל ) ובין הקורא לכתוב...
To the book
|

|
|