סיכום

196 מנחם רצון לריאליזם פוליטי המכיר בצורך בשלטון אנושי . עם זאת, עדיין האידיאל התיאוקרטי האנטי-מדיני הוא דומיננטי ומוצא ביטוי, לעתים באורח קיצוני, בספרות המדרשית . האידיאל התיאוקרטי מקרין על הריאליזם הפוליטי גם במובן זה שחז"ל הציגו הגבלות רבות על השלטון ובמובן מסוים חל מעבר להנהגה קולקטיבית פלורליסטית . בתקופת חז"ל גם מתחזקת התפיסה האוניברסלית של היהדות והגיור הופך לתופעה רחבה . אפשר לראות את הופעת ישו והנצרות כשיא ההתפתחות בכיוון זה עד לניתוק מהיהדות . בימי הביניים ממשיכה המגמה הדו-ערכית בין החתירה לאידיאל תיאוקרטי לא-מדיני לבין התפיסה הריאלית שלפיה יש מקום למסגרת פוליטית ולהנהגה אנושית . כפי שהוצג, ר' אברהם אבן עזרא ור' יהודה הלוי מחזיקים בעמדה אנטי-מדינית ואנטי- מלוכנית עד כדי אנרכיזם . לעומת זאת, הרמב"ם, בעל ההלכה שהתאפיין בגישה ריאלית, מקבל את הצורך בשלטון פוליטי ופוסק שהעמדת מלך היא מצווה . הוא גם רואה בחיים בעיר חסודה עם מנהיג ראוי אמצעי חשוב למימוש תכלית האדם . עם זאת, גם במקרה זה, האידיאל התיאוקרטי מקרין על המישור הריאלי בכך שהמנהיג כפוף לתכלית על-פוליטית ותפקידו הוא ליצור את ...  To the book