|
|
150 מנחם רצון הרב אברהם יצחק הכהן קוק בהגותו של הרב קוק ( 1865 - 1935 ) ניתן למצוא ביטוי ממשי למתח הקיים במקורות היהודיים בין התפיסה הפרטיקולרית הנקשרת ללאומיות ולמדינה לבין התפיסה האוניברסלית המנוגדת לתפיסה זו . בהקשר זה נזכיר שהציונות הדתית משלבת למעשה בין הלאומיות היהודית ובין היסוד הדתי שבה . מוכרת תפיסתו הלאומית של הרב קוק העוסקת בגאולת ישראל על ידי כינון מדינה, כלומר עצמאותו של העם היהודי במישור הלאומי-פוליטי בעולם הארצי . עם זאת, פחות מוכרת המשמעות האוניברסלית והאנטי- מדינית שהוא מייחס בהגותו לתחייה הלאומית של עם ישראל . גם כאן ראוי לפתוח בהתייחסות לתפיסת טבע האדם, בהינתן שהיא הבסיס להבנת ההגות כולה . הרב קוק מסביר שבאדם קיים מוסר טבעי שהוא קול האלוהים שבקרבו ( שמונה קבצים א, לט ) . טבע האדם הוא גם תבוני ו"השכל הישר הוא יסוד הכל" . זהו הביטוי ל"הרגשת הטוב והאמת בבינה הפנימית" וזו הדרך לאושר האדם והחברה ( שם ב, קפא ) . כאן אפשר לראות את גישתו האופטימית של הרב קוק כלפי טבע האדם בהיותו תבוני ומוסרי מטבעו, וזה גם הבסיס להתפתחות העולם ( שם ג, נז ) . עמדתו של הרב קוק עולה בקנה אחד עם ...
To the book |
|
|