|
|
485 ארתור שופנהאואר : דרכי חיים בפילוסופיה כלומר השאיפה של כל יצור להתמיד בקיומו ) , אזי החיים היו קלים ומהנים הרבה יותר, שהרי מה הבעיה רק לספק את קיומך העצמי ותו לא ? אבל מכיוון שהרצייה כל טבעה הוא לרצות, היא מעוררת באדם תשוקה לעוד ועוד דברים עד אין-סוף . מכיוון שהדיכוי הוא למעשה שלילה של הרצון שמעבר לרצון האינדיווידואלי, כי הבעיה היא הרצייה כשלעצמה ולא מה שהיא רוצה ( ואז הופכת לרצון אינדיווידואלי ) , אזי הדבר מצריך הפעלה אגרסיבית שביסודה היא אי-פעילות של האדם כלפי עצמו ובוודאי שקיעה לאי-פעילות כללית ; בוודאי כאשר החיים מציגים את עצמם כמאבק מתמשך נגד 795 לפיכך, סבל ורציות שונות שדוחפות את האדם לכיוונים שונים . על ידי יישום פיזי ומנטלי של הנדוס לאחור של תהליך זה, ודרך דיכוי תוצאות הלוואי של הרצון, האדם הסגפן שואף ומצליח לדכא ולבסוף לשלול את הרצון עצמו . אין כאן קריאה לעידון של הרצון או הכפפתו תחת עקרונות או רציונליות או קריאה מוסרית כלשהי ( לדוגמה, כמו קאנט שטוען לפעילות תחת רציונליות ומוסריות מכוונת על ידי עקרונות מוסריים או קריאה להלימה בין הרצון לבין הפעילות המוסרית ולנסות לחזור לאנ...
To the book |
|
|