|
352 נוריאל פריגל וזמן, ומתגלם כדימוי ; וכאשר האידיאה נכנסת לעולם התופעות תחת חלל וזמן, ישנו ריבוי של תופעות שמשוכפלות בדמותן של האידיאות השונות . דבר נוסף שראוי להזכיר הוא את האפשרות וצורת הידיעה של האידיאה . תחילה, האפשרות לידיעת האידיאות היא בכך שהאידיאה נחשפת עבור הסובייקט על פני ריבוי בתוך ממד הזמן, והסובייקט רואה את האינדיווידואלים ומוצא את המשותף להם ובכך את האוניברסלי שבהם, כלומר האידיאה . ידיעת האידיאה נעשית על ידי הרהור במושא הידיעה בלבד, בלי חשיבה של יחסים בין אובייקטים, כלומר, עקרון הטעם המספיק, כאשר השאלה היחידה שנשאלת בנוגע לאובייקט היא "מהו" ותו לא . לפיכך, האידיאה אינה מושג שתופסים ושמשמש אותנו כאמצעי לתפוס את המציאות, אלא זו חשיפה של חלק מהטבע 542 מה שקורה במצב כזה הוא שקיעה של הסובייקט בתוך עצמו . האובייקט לכדי מיזוג בין השניים . במצב כזה ישנו שחרור מהרצון, כאשר כל מה שהסובייקט תופס הוא האידיאה של האובייקט, כאשר האובייקט אינו כבול בשרשרת הסיבתיות, אלא הוא נתפס על צורותיו, תכונותיו ומרכיביו שלו . הליך זה מביא את הסובייקט למצב של ידיעה טהורה, ובדרך זו הוא הופך לסובייקט ט...
To the book
|

|
|