|
|
110 נוריאל פריגל מקור הדברים ייסחף לכדי רגרסיה אין-סופית . שופנהאואר מדמה את מוגבלותו של המדע בכל הקשור למציאת מהות העולם לאדם המגיע לאירוע חברתי שאין לו שמץ של מושג לגבי האנשים הנוכחים בו, כך שכל אדם מציג בפניו אדם אחר כבן דודו או חברו ( של האדם המציג ) ומכיר ביניהם, אך בעודו אומר לכל אחד מהמוצגים שנעים להכירו, הוא שואל את עצמו "אבל איך לעזאזל 190 אני קשור לכל האנשים האלה ? " . הנס הגדול אם נותרנו במצב שלעיל, מה עושים ? באיזו דרך חקירה ומתודה יכולים אנו לנקוט אם אנחנו מבקשים את מהות העולם ? גילינו שמבחוץ אי אפשר לגלות אותה, מהנראות ועקרון הטעם המספיק ששולט בתוך מערכת זו של דימויים . או כפי ששופנהאואר מדמה זאת, אנו נראים כאדם הסובב מצודה ולא מוצא כניסות לעבור דרכן לתוכה . חייבים אנו לשאול למהות העולם ולא להסתפק בדימוי, שאחרת, עולם זה יהיה רק חלום ותו לא, כלומר רק אשליה ואפילו לא אשליה של משהו . אך רגע ! אם איננו יכולים לחקור מבחוץ, אנו יכולים לנסות לחקור מבפנים . זו בדיוק השיטה ששופנהאואר נוקט כאמצעי לפענוח חידת העולם . יש כאן ניגוד למחשבה המערבית הקלאסית במובן כלשהו ונקודת מפנה בה, וי...
To the book |
|
|