3. אורחים בבית — לחיות בצל פרדוקס הזרוּת

140 עיר בלי זיכרון : בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות - שער-הנגב אשכנזי הן קיבוצניק . יובל נמצא בצד הפריווילגי של אדם ש״לא נמצא במקומו״, מאחר שה״מקום״ שבו הוא נמצא מתויג כנמוך-מִיצב . כך, למרות הזהות ההיברידית שיובל מתאר, הנעה בין הזהות השדרותית לזו הקיבוצניקית, החיבור של יובל הוא לחוויה הקיבוצית . יובל מסביר שאלמלא הקיבוץ העירוני הוא לא היה חי בשדרות, אף-על-פי שמקור פרנסתו הוא עבודה כמרצה במכללה האקדמית ספיר, הסמוכה מאוד לעיר שדרות : לא הייתי גר פה . יש לי ג׳וב במכללה, אני מלמד במכללה, אני מניח שהייתי גר באיזה אחד, אחד הקיבוצים או המושבים באזור אם, אם לא היה לי כאן את “מגוון״, זה ברור . אני, אני חי כאן בגלל “מגוון״, כחלק מ״מגוון״ . נעמיקה מדברת גם היא על הקונפליקט המתמשך שלה לאורך השנים בין שתי הזהויות — “השדרותניקית״ ו״הקיבוצניקית״ . בתוך כך היא מספרת איך היא מפרשת את השיר של ארז 5 ביטון “שיר קנייה בדיזנגוב״ : לקחתי את השיר של ארז ביטון שמדבר על התהליך של “לקנות שורש״, [ ו ] הפכתי את השיר [ ל ] איך אני מטמיעה את הזהות השדרותית שלי בתוך הזהות הקיבוצניקית שלי [ . . . ] . באת...  To the book