סיכום

115 פרק ג : סינמטק שדרות — מדומיננטיות להגמוניה ובחזרה האקדמית ספיר, שנמצאת בטריטוריה של המועצה האזורית שער-הנגב . סביב המקום ה״מובהק״ נוצרו הבחנות בין תרבות ראויה לבין תרבות לא-ראויה, שסימנו את הגבול בין המרחב האקדמי לבין שדרות, ובין תושבי שדרות לבין עצמם, על-פי מידת הזדהותם עם הנורמה של הסינמטק . בהקשר זה, החיבור בין שאלת ההתנגדות לשאלת הכוח מתבטא בתפיסתם של יפתחאל וצפדיה ( 2008 ) , שלפיה השתלטות על מרחב יוצרת אי-ש וויון כלכלי, שכופה יחסים מִדרגיים בין קבוצות בעלות זהויות אתניות שונות . לעומת זאת, התפיסה הפוסט-קולוניאליסטית מניחה שיח ( לדוגמה, אוריינטליזם ) שיוצר מִדרגים בין קבוצות זהוּ ת, לרבות קבוצות מעמדיות ומגדריות . בין מרחב לבין שיח אידאולוגי, אני מציע שיחסי מעמד, זהות ומרחב הם יחסים סימביוטיים אשר נטענים זה מזה כל הזמן ביחסי הכלה והדרה, חיקוי והתנגדות . בהקשר זה, יחסי שדרות - שער-הנגב מהווים אתר של שוליים רחבים, שבהם מתעצבות זהויות באופן דינמי תוך כדי אתגור יחסי הכוח ההיסטוריים בין תושבי שדרות לקיבוצי שער-הנגב . תיאור האירועים שהתרחשו באתר זה ממחיש כיצד מהלכי ההתנגדות של ה״חלש...  To the book