הקדמה אישית

8 עיר בלי זיכרון : בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות - שער-הנגב ללמוד ולבחון . לצד ההתרגשות מ"מגרש המשחקים" שמצאתי לי והחשיבות של הנושא מבחינתי, לא מעט גורמים אקדמיים יעצו לי לא לחקור את הנושא האתני ואת יחסי עיירות- פיתוח - קיבוצים, מכיוון שמדובר בנושא "נפיץ ורגיש", אשר אם אעסוק בו יהיה לי קשה למצוא אחר כך משרה באקדמיה הישראלית . כיום, לאחר עשור וחצי כמעט, אין כל ספק שניתן למצוא הרבה יותר מחקרים שעוסקים במגוון נושאים בעיירות-פיתוח — מירוחם ומצפה-רמון ועד בית-שאן וקריית-שמונה . בצידם, המחקר על הקיבוצים היה ונותר עשיר ומגוּון . אך מחקר על היחסים שבין עיירות-הפיתוח לבין הקיבוצים או המועצות האזוריות עדיין אין כמעט בנמצא, אם כי לשמחתי שמעתי על התחלות של מחקרים בנושא זה בשנתיים האחרונות . הרצון לחקור את הקשר בין עיירות-הפיתוח לקיבוצים, וביתר שאת בין שדרות לבין המועצה האזורית שער-הנגב, קשור בעבותות לביוגרפיה שלי . מחד גיסא, המקום האישי שלי כיליד שדרות — הקשר שלי אל המרחב, המקום והזהות שעיצבו את ילדותי — היווה יתרון מבחינתי . מאידך גיסא, היה לי קושי עצום למקם את עצמי בעמדה "ניטרלית" ...  To the book