״צבי היא לכל הארצות״: ארץ ישראל כמרכז העולם בהגות המאה הט״ז

[ 336 ] שאול רגב הדרומי החם והאזור הצפוני הקר, לא נחשבו כראויים ליישוב כלל . באזורים אלו אי אפשר לקיים חיים כיון שהקור העז בצפון והחום העז בדרום לא יתכן שיצמיחו משהו 3 או שבעלי חיים יחיו שם ; כל שכן האדם שלא יוכל למלא את ייעודו כאדם . אזור האקלים הרביעי, העומד במרחק שווה בין הצפון הקר והדרום החם הוא האזור המאוזן ביותר מכל הבחינות : חום וקור, לחות ויובש, אורך היום והלילה, והחיים באזור הזה הם החיים האידיאליים . בני אדם החיים שם הם אלה שנוצרו כבני אדם המושלמים 4 העמים השונים שחיו באזור האקלים ביותר, הן מבחינה פיזית והן מבחינה שכלית . הרביעי ראו את עצמם כ״מבחר המין האנושי״, וראו בארצם כארץ האידיאלית והנבחרת . כך טענו היונים על ארצם והמצרים על ארצם, וכזו היא גם הטענה לגבי ארץ ישראל . ממנה ובלשונו של החבר בספר הכוזרי : ״ארץ ישראל היא כאמצע לארץ הנושבת ; ״ גם מתחילים למדוד את הזמן, כך שכל לוח הזמנים והחגים נקבעים על פי ארץ ישראל . הביא את הדעה שאותם אנשים החיים בשני האזורים הקיצוניים – הצפוני הקר הרמב״ם והדרומי החם – אינם בני תרבות, ולכן אינם יכולים להגיע לשלמות שכלית או גופנית, ואין להם דת :...  To the book