״היתר הנפיחה״ באימפריה העות׳מאנית במאות הט״ז-הי״ט

[ 302 ] משה עמאר מנוגד למנהג המקום . לו היה אילוץ בהנהגת ההיתר משום שהגויים לא קנו בשר 38 מהיהודים כפי מה שהיה בספרד, לא היה מקום לכל הצידוקים על השלמתו עם המצב . הרהורים על היתר הנפיחה במזרח דומה, כי גם בין חכמי הדור השני והשלישי לגירוש בשאלוניקי, נמצאו כאלו שדעתם לא הייתה נוחה מהיתר הנפיחה . אמנם, הם נמנעו מלבטל את ההיתר, בשל יראת הכבוד שהייתה להם כלפי החכמים הראשונים שהנהיגוהו . אישוש לכך נמצא בדבריהם, שעה שנשאלו בעניין זה מקהילות אחרות, כפי שיתבאר להלן . רבי שמואל די מדינה נשאל על היתר זה מיהודים בשלושה מקומות : מרודוס, 39 בסידרוקפצי התיישבו יהודים לראשונה סביב המאה הט״ז . מסידרוקפצי ומסופיה . המתיישבים הראשונים היו מבני קהילות אשכנז, אך לאחר כשנה התחילו להגיע יהודים ספרדים כבודדים, ובמשך הזמן מספרם עלה על מספר האשכנזים . האשכנזים לא סמכו על היתר הנפיחה, וכך הם הנהיגו בסידרוקפצי . הספרדים הראשונים נגררו אחריהם בעניין זה, אולם כשהפכו הם לרוב הקימו להם בית כנסת וקצב משלהם, רצו לנהוג כמנהג אבותיהם כולל מנהג היתר הנפיחה, ועל כך שאלו את רבי שמואל די 40 בתשובתו הוא דן בסוגית ההולך ממקום ...  To the book